חימום תת רצפתי הוא מערכת שנסגרת מתחת לריצוף ונשארת שם לכל חיי הבית. אי אפשר לשנות אותה בדיעבד, ולכן כל ההחלטות המשמעותיות מתקבלות מראש, על התוכנית האדריכלית. זה מה שנסגר בשלב התכנון.

1. חלוקה לאזורי חימום
הצעד הראשון הוא להחליט מה נחשב "אזור" — כלומר, איזה שטח יקבל תרמוסטט משלו ויהיה ניתן לשליטה בנפרד. בדרך כלל: כל חדר שינה, הסלון, המטבח, חדרי הרחצה. ככל שיש יותר אזורים כך השליטה מדויקת יותר וההפעלה חסכונית יותר, אבל כל אזור מוסיף תרמוסטט וראש חשמלי. את האיזון הזה קובעים לפי אורח החיים בבית, לא לפי נוסחה.
2. חישוב עומסי חום
לכל חלל מחושבת כמות החום שהוא צריך כדי להגיע לטמפרטורה בימים הקרים ביותר. החישוב נעשה לפי התקן האירופאי EN 1264, ומביא בחשבון את שטח החלל וגובהו, את שטחי הזיגוג, את איכות הבידוד של הקירות והגג, את מספר הקירות החיצוניים ואת האזור בארץ. חלל פינתי עם חלון גדול צריך יותר חום מחדר פנימי באותו גודל — וזה מה שקובע כמה צינור ייכנס בו.
3. צפיפות הצנרת
המרווח בין הצינורות הוא הכלי המרכזי לשליטה בעוצמת החימום. כלל האצבע שאנחנו עובדים לפיו:
מרווח 20 ס"מ
הסטנדרט לחלל עד גובה 3 מטר, באזור שאינו קר במיוחד.
מרווח 15 ס"מ
לחלל גבוה יותר, לאזור קר (צפון, הרים, ירושלים) ולאורך קירות חיצוניים.
גם אורך המעגל נקבע כאן: מעגל יחיד הוא עד כ-90–100 מטר רץ של צינור, כלומר כ-12–15 מ"ר. חלל גדול מקבל כמה מעגלים, וכולם מתרכזים במרכזייה של אותה קומה.
4. תקציב הגובה מעל השלד
המערכת תופסת גובה, וצריך שיהיה לה מקום בתוך שכבת המילוי שמעל השלד. בבית פרטי גובה המילוי הסטנדרטי הוא לרוב 15 ס"מ ומעלה, ובתוכו: הפתרון עם בידוד דק תופס כ-3 ס"מ, והפתרון עם בידוד עבה — עד 5 ס"מ. בפועל לרוב פשוט מדללים מעט את שכבת הסומסום.
זו בדיוק הסיבה שהתכנון חייב לקרות מוקדם: ברצפה עוברות גם מערכות אחרות — אינסטלציה, חשמל, ניקוזים. כשמתאמים ביניהן על התוכנית, לכולן יש מקום. כשמגיעים עם המערכת אחרי שהכול כבר בוצע, מתחילים להתפשר.
5. מיקום המרכזייה והתרמוסטטים
מיקום ארון המרכזייה נקבע בתוכנית: קרוב למרכז האזור שהוא משרת, כדי שאורכי המעגלים יהיו דומים וקלים לאיזון, ונגיש לתחזוקה. מיקום התרמוסטטים נקבע באותה הזדמנות — על קיר פנימי, לא מול חלון ולא מעל מקור חום — כדי שהחיווט ייכנס יחד עם חשמל הבית ולא בדיעבד.
6. סוג הריצוף
אריח, אבן, גרניט פורצלן, פרקט עץ ופרקט למינציה — כולם מתאימים למערכת, אבל כל חומר מוליך חום קצת אחרת. הבחירה משפיעה על טמפרטורת המים שנצטרך ועל צפיפות הצנרת, ולכן עדיף שתהיה ידועה כבר בתכנון. אם עוד לא החלטתם, מתכננים לפי החומר השמרני יותר.
7. בחירת מקור החום
הספק משאבת החום נגזר מסכום עומסי החום של כל האזורים, בתוספת מים חמים לצריכה אם המשאבה אמורה לספק גם אותם. את החישוב עושים עכשיו — אבל את רכישת המשאבה עצמה דוחים לשלב הגמר.
מה לשלוח לנו
- תוכנית אדריכלית של הבית (גם סקיצה או תוכנית הגשה מספיקה לשלב ראשון).
- שלב הפרויקט — תכנון, שלד, או לפני ריצוף.
- היישוב, בגלל טמפרטורת התכן.
- סוג הריצוף, אם כבר נבחר.
מזה מכינים תכנון אזורים, פריסת מעגלים והצעת מחיר מפורטת לפי סעיפים.
